שבוע טוב שותפה יקרה,
יצא לך פעם להרגיש שאת לא מסוגלת לעשות משהו מסוים? שזה גדול עליך? שלא משנה מה יגידו לך או עלייך, אין, זו התחושה ואף אחד ושום דבר לא יצליחו לשכנע אותך אחרת? זה מה יש. וזה לא הרבה.
אומרים על בני האדם שיש אירועים שנחקקים בנו עוד טרם לידתנו לאוויר העולם, בעודנו מצויים ברחם האם ועד לשלב הילדות המוקדמת. אירועים אלו שנחקקים עמוק בתת המודע שלנו, יכולים להוביל את מהלך חיינו, חיים שלמים, לטוב ולמוטב.
לדוגמא, יכולה להיות פעם אחת שתינוק בכה בעריסה ואמא שלו לא הייתה יכולה לגשת אליו בגלל סיבה צדדית, כמו דפיקות בדלת של שכנה מזדמנת והתינוק שלא מקבל מענה בזמן שנראה לו כמתאים ביותר, מתחיל לפתח תחושות של חוויית נטישה. מספיקה עוד פעם, פעמיים מספיק דומיננטיות, בשעת צורך גדול מצידו ומדובר בתחושה שיכולה ללוות את האדם שנים רבות קדימה.
מה אני אמורה לעשות עם המידע הזה? ואיך יש לי בדיוק שליטה על חוויות הילדות שלי? אפילו להורים שלי לא תמיד הייתה האפשרות למנוע אותן, והם היו המבוגר האחראי.. אז..? זהו? נגזר עליי להיות עם התחושה שאני לא מסוגלת בגלל שאי שם, פעם, קיבלתי את התחושה הזו מחוויות הילדות שלי? חוויות שאני אפילו לא זוכרת...
אני חושבת שלכולנו יש את החקיקות האלו בראש. כל מיני עובדות שהתקבעו לנו עמוק עמוק באישיות וחוסמות אותנו מלפעול בצורה שתעשה לנו טוב. אז מה עושים? עושים. אין פתרון קסמים. קצת מודעות. הרבה אומץ. ועוד יותר הרבה עקביות. עם הצלחות קטנות והגיוניות. יעדים קטנים.
נשמע כזה... מנותק? יומרני? ורוד מידי? רק חסר שנפזר נצנצים על כל הניוזלטר ואז יהיה טוב יותר לכולנו...
יש לך דרך אחרת? אני אשמח לשמוע עליה;)
איתך בדרך,שרה
|
