view_in_browser

שבוע טוב שותפה יקרה,

יש לי איזשהו קטע שטותי, כשכשאני אוכלת משהו, אני מתכננת את סדר אכילתו. אין לי מושג אם גם אחרים עושים את זה, אבל זה איזשהו קטע שלי שתמיד כשאני קולטת את עצמי עושה את זה, אני מחייכת.

למשל, כשאני אוכלת קרואסון, אני אוכל אותו קודם כל מהצדדים ורק אחר כך אוכל את החלק המלא בשוקולד. וכשאני אוכלת מרק ירקות אוכל אותו לפי סדר הירקות שאני אוהבת בצורה כזו שהירק האהוב (בדרך כלל הדלעת;)) יהיה בסוף. פעולה כל כך סתמית ועדיין, כמה מחשבה, בלי לשים לב, אני מוצאת את עצמי מעניקה לה.

לא רוצה להתחיל עכשיו חישוב אישי עם עצמי כמה מהפעולות השכליות שלי אני משקיעה במה שחשוב באמת לעומת הדברים שפחות. אני לא חושבת שזו הנקודה, וזה גם לא ייגמר לטובתי;)

מה שכן, הייתי רוצה למצוא את עצמי משקיעה יותר מחשבה, תכנון ויוזמה בדברים שכן חשובים לי. חשובים מאוד אפילו, אבל משום מה סדר היום שלי, ההרגלים והשגרה (אפילו שגרת הקורונה) דוחקים הצידה.

אולי זו הזדמנות טובה, למצוא דבר אחד, עניין אחד, שחשוב לי ולהחליט לתת לו טיפהל'ה יותר מחשבה. המשפחה שלי, התפילה שלי, החברות, הכשרונות, הלימודים. כל דבר שעולה לך. נראה לי שזה שווה את זה.

אגב, אני לא מחפשת משהו גדול ובומסטי. אלא משהו קטן, אפשרי שיתן תחושה טובה.

איתך בדרך,שרה

❤
צבועה

את השפתיים אפשר לצבוע באודם

את העיניים להדגיש בשחור

מגזימה?!

בדרך כלל זורם לנו יפה, ויש בינינו הבנה טובה:)
אבל יש פעמים שאני מרגישה שאת פשוט... מגזימה.

2 זה יותר מ1

מי ידע שהנושא תאומות כל כך מסקרן?

כנראה שאתן;)

History

כמה דברים השתנו

כמה חברויות התפרקו

שירה./28

אם חשבתי שהשעה המאוחרת תסתיר אותנו מעיני אנשים סקרנים, טעיתי. כמה שכנים מודאגים הציצו עלינו מהחלונות.

My Way

במסלול הלכת שלי אני כוכב בודד
אחרי הכל אין אף אחד שיוכל באמת לעודד
כי מי ידע מי אני, נודד

ים הבלבול

וזה כואב.

ורק אתה יודע כמה.

החיבוק שלי מאבא

רצתי אליך וחיבקתי חיבוק חזק חזק

ואתה הסתכלת עליי

שותפות בדרך



הסרה מרשימת תפוצה
MailerLite